פסק-דין בתיק תא"מ 37489-10-10

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע באירוע תאונת דרכים.

התובע טען כי ביום 11.12.09 פגע רכב הנתבעות, אשר היה נהוג על ידי הנתבעת 1 ברכבו מאחור,  זאת לאחר שהנתבעת 1 לא הצליחה לבלום במועד. עקב כך נגרמו לרכבו נזקים ומכאן התאונה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי הנתבעת 1 הבחינה כי לפניה עצרו כלי רכב. היא בלמה את רכבה כאשר לפתע פגע בה מאחור רכב בו נהג צד שלישי 1 (להלן : "ראמי"). כתוצאה מהפגיעה רכבה נהדף אל עבר רכב התובע.

ביחד עם כתב ההגנה הגישו הנתבעות הודעת צד ג'.

בכתב ההגנה להודעת צד ג',  טענו הצדדים השלישיים,  כי רכבם פגע ברכב הנתבעות מאחור לאחר שרכב הנתבעות כבר פגע ברכב התובע.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדויות התובע, הנתבעת 1 ושל ראמי, אשר העידו לגבי התרחשות התאונה. ב"כ הנתבעות והצדדים השלישיים הגישו את חוות דעת השמאי בגין הנזקים שנגרמו לרכביהם. בנוסף הוגשו הודעות הנתבעת 1 לנתבעת 2 ולמשטרת ישראל וכן הודעתו של ראמי למבטחתו, כלל חברה לביטוח היא הצד השלישי מספר  2.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לקבל את התביעה ולהטיל את מלוא האחריות על הצדדים השלישיים.

אני מעדיף את גרסת הנתבעת 1 כפי שהועלתה בעדותה, לפיה היא הספיקה לבלום את רכבה  וכי בעקבות הפגיעה ברכבה מאחור על ידי רכב הצדדים השלישיים רכבה נהדף קדימה ופגע ברכב התובע.

התובע העיד כי הוא חש בחבטה אחת מאחור. לדבריו לאחר התאונה הוא ירד מהרכב והוא הבחין ברכבים המעורבים כשהם עומדים בקו ישר זה אחר זה.

זאת ועוד, ראמי לא ידע לומר האם בעקבות התאונה רכב הנתבעות נהדף קדימה לעבר רכב התובע. להלן תשובותיו בעדותו: "כאשר פגעתי באוטו שלה, האוטו שלה עצר אני חושב אני לא זוכר". ובהמשך "כאשר פגעתי בה אני חושב שהיא לא זזה כי היא לחצה ברקס"  (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון) .

בעדותו של ראמי התברר כי הוא לא ראה את רכב הנתבעות כשהוא פוגע ברכב התובע, אלא שהוא שמע את רעש ההתנגשות שהיה חזק לדבריו. הוא הגיע למסקנה זו לאחר שהיה קרוב לרכבים המעורבים.

יש לציין כי בעדותו התייחס ראמי ל - 5 כלי רכב שהיו מעורבים בתאונה וכי בהודעת הנתבעת 1 מצוין כי לפני רכבה היו כלי רכב נוספים שמעורבים בתאונה נוספת .

אמנם ראמי אמר בעדותו, כי למחרת התאונה הנתבעת 1 וסוכן הביטוח שלה התקשרו אליו ולאחר ששמעו את גרסתו הם אמרו כי רכבו הוא אשר הדף את רכב הנתבעות קדימה. באותה שיחה הם ביקשו כי מאחר שהוא ממילא משלם השתתפות עצמית זה יעזור לנתבעת 1 אם הוא יודה בכך אולם הוא סרב לכך. מעבר לכך שטענה זו הועלתה לראשונה במהלך עדותו ולכן לא נתנה הזדמנות לנתבעת 1 להתייחס לכך, הרי שמדבריו לא ניתן להבין כי הנתבעת 1 הודתה בטענתו לפיה רכבה פגע קודם ברכב הנתבעות.

עיינתי בחוות הדעת שהוגשו לי.  אציין כי לא מצאתי בעובדה כי הנזק בחלק הקדמי שנגרם לרכב הנתבעות הינו גדול מהנזק בחלקו האחורי כדי לשנות את מסקנתי. במיוחד הדברים אמורים לאור חוות הדעת שהוצאה בקשר עם רכב הצדדים השלישיים, לפיה לרכב זה נגרמו נזקים משמעותיים הגבוהים בהרבה מהנזקים שנגרמו לחלק האחורי של רכב הנתבעות.

סוף דבר האחריות לתאונה חלה על הצדדים השלישיים.

מודע אני לכך שעל התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 להדחות ומכאן גם ההודעה לצד ג'.  מאחר שלצדדים השלישיים היה את יומם בתיק זה ומתוקף סמכותי כאמור בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני קובע כי הצדדים השלישיים ייחשבו כנתבעים בתיק. (ראה לעניין זה בר"ע (חי') 1853/07 ח'לאילה ג'מאל נ' יוכי פומרנץ  - פורסם בנבו).

הצדדים הסכימו כי מסכום הנזק יופחת סך של 507 ש"ח ומכאן שסכום הנזק יעמוד על סך של 11,122 ש"ח. אשר על כן הצדדים השלישיים ישלמו לתובעת את הסכום האמור בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלמו הצדדים השלישיים לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט ששולמה, הוצאות לתובע בסך של 500 ש"ח  ושכ"ט עו"ד בסך של 2,200 ש"ח.

בנוסף ישלמו הצדדים השלישיים לנתבעות הוצאות משפט - אגרת בית משפט ששולמה, הוצאות לנתבעת 1 בסך של 500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 2,200 ש"ח.